העיר תל-אביב-יפו הפכה בשנים האחרונות ל"בירת שימור המבנים" של ישראל ואף זוכה להערכה ולהכרה בינלאומיות חסרות תקדים על פועלה בתחום זה. התפיסה המנחה את עיריית תל-אביב-יפו ואת חברת עזרה ובצרון דוגלת בכך, כי פיתוח ומינוף כלכלי צועד יד ביד עם חיזוק ערכים עירוניים חשובים. התוצאה ניכרת ברחובות העיר, שאפשר למצוא בהם שילוב של עבר ועתיד, של חדשנות עם היסטוריה, כמו גם שימושיות ויעילות לצד חזון, ערכים ועקרונות, שעל בסיסם הוקמה העיר העברית הראשונה והונחה התשתית להקמת מדינת ישראל כולה.
לא לשווא הכריז אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) על תל-אביב-יפו כעל "העיר הלבנה" ב-2003 והגדיר אותה כאתר מורשת תרבות עולמית נוכח המרקם העירוני וההיסטורי הייחודי שלה. בהכרזה זו הכיר העולם באיכויות האדריכליות המיוחדות של הבניינים, הרחובות, הכיכרות והשדרות, ובייחודה של תל-אביב-יפו כמייצגת את סגנון האדריכלות הבינלאומי.
תוכנית השימור
תוכנית השימור של עיריית תל אביב יפו הגדירה כ-1,000 מבנים ואתרים בתל אביב כראויים לשימור. הבחירה נעשתה על-פי רשימת קריטריונים שבחנה, מעל לכול, את ערכם האדריכלי וההיסטורי. המבנים והאתרים סווגו על-פי שתי קטגוריות: שימור רגיל ושימור עם הגבלות מחמירות. תוכנית השימור כוללת מתן תמריצים לבעלי הנכסים, שנקבעים על-פי סוג השימור.
מבנים המיועדים לשימור רגיל יתומרצו באמצעות היתרי תוספות בנייה במגרש המבנה, בהתאם להנחיות מחלקת השימור ובהתאם למבנה. התוספות כוללות, בין השאר, תוספת בנייה על הגג, תוספת שטח עיקרי מתחת לפני הקרקע, הגדלת מספר יחידות הדיור, הגדלת שטח הבנייה, שינוי בשימושי המבנה ובתפקודיו, בניית דירות גן בדירות העורפיות, ועוד.
מבנים לשימור עם הגבלות מחמירות יתומרצו על-ידי תוספת זכויות בנייה ואשרורן בין המגרשים בהליך מקוצר של הוועדה המחוזית.
